ייעוץ לפני חקירה
אדם שניצב בפני חקירה משטרתית, עובר חוויה לא קלה. מה עליו לדעת וממה הוא צריך להיזהר?
זומנת לחקירה, אני רוצה שננפץ כמה מיתוסים ותרשומו לעצמכם כמה דברים שחשוב לדעת.
תחילה, החוקר חייב לשאול אותך האם את/ה רוצה לראות עו"ד?
אז אל תצא "גבר" ותגיד שלא, לפעמים השיחת ייעוץ הזאת יכולה להיות מה שיגרום לך לחזור הביתה ללא אישום.
לכן חשוב לזכור תמיד לא לענות לאף שאלה לפני שהתייעצת עם עו"ד.
תפסו אותך בשעת מעשה והשוטר אומר לך, "רק תגיד את האמת ונשחרר אותך" אל תודה בדבר - התייעץ קודם עם עו"ד.
החוקר טוען שיש לו ראיות נגדך, תבקש שיציג אותן, אחרת אל תודה בכלום.
החוקר שואל שאלות, תענו תשובות ממוקדות וקצרות, רצוי לא לנדב מידע, לכל מילה יש משקל.נגמרה החקירה, יופי, תקרא מה החוקר כתב, גם אם זה ייקח לך עוד 3 שעות תוודא שהכול תקין וכל מה שאמרת בחקירה נכתב, לכל מילה יש משקל.
השוטר הוא לא חבר שלך, השוטר מנסה להפיל אותך, השוטר עושה את עבודתו.לכן חשוב לזכור:
1. השוטר הוא שוטר, הוא לא חבר.
2. ייעוץ של דקה יכול למנוע הליך של שנה.
3. אתה יכול לקרוא את החקירה לפני שאתה חותם עליה ושהשוטר ילך לבכות בצד לא משנה כמה זמן זה ייקח לך.
החקירה המשטרתית, המעצר וההליך הפלילי מהווים, החוויה המטלטלת ביותר. הזימון ו/או העיכוב בתחנת המשטרה, המעצר החקירות, תרגילי החקירה, המרחק מהבית, הניתוק מהמשפחה, והתחושות שמפתח החשוד הזמן החקירה, גם אם אינו אשם או שאינו מבין המשמעות המשפטית של מעשיו - מביאים את החשוד או העצור למצבים קשים, נפשיים בעיקר. המדובר במצב נפשי שאינו פשוט, מצב אשר יכול לגרום לעיתים לאותו חשוד לומר דברים שלא היה אומר במצב רגיל, אף אם לא עשה דבר או חצי דבר בקשר לאותם חשדות שמטיחים בו בחקירה.
האדם הפשוט שאינו רגיל למצבים מעין אלו, אינו מבין משמעותם המשפטית של דבריו בעת חקירתו, והדבר עלול לספק למשטרה, לכל הפחות, אמצעי ואמתלה לבקשה להארכת ימי מעצר (ראו מאמר המדבר על מעצר ימים) אף אם בסופו של יום ישתחרר והתיק ייסגר מחוסר אשמה.
הסיפורים והאיומים ששומע החשוד/עצור מחוקריו, המעשיות ועצות האחיתופל ששומע משותפיו הזמניים לתא המעצר - כל אלה מלחיצים אותו יותר, מבלבלים אותו ועלולים לגרום לו נזק בל יתואר.
מה חייב החוקר להודיע למעוכב/לעצור?
עם תחילת חקירתו חייב החוקר להודיע למעוכב/עצור אם נחקר תחת אזהרה, קרי, האם הוא חשוד בביצוע עבירה, וככל שזה מצב הדברים – ישנה חובה להודיע לו בחשד לאיזו עבירה הוא מעוכב/עצור.
בשתי הודעות נוספות מחויב החוקר לעדכן החשוד:
זכות ההיוועצות- קרי: זכות החשוד להיוועץ בעורך דין בטרם חקירה.
זכות השתיקה ומשמעות מסירת גרסה: אשר עשויה לשמש נגדו בעתיד כראיה.
כיצד המשטרה "מדלגת" לעיתים על זכות ההיוועצות?
לחוקרי המשטרה שיטות לגרום לחשוד לוותר באופן לא פורמלי על אותה זכות ההיוועצות, שבדרך כלל מסכלת או לכל הפחות מקשה על החקירה:
הראשונה הינה תשאול כאילו לא פורמלי בטרם חקירה. החשוד לא יודע שמדובר בעצם בתשאול, שכן כל פרט שהוא מוסר, בין פורמלית ובין שלא פורמלית, נרשם ומתועד ונכנס בסופו של יום לתיק החקירה. כך, בין אם מדובר בשיחה עם שוטר הסיור שהגיע לאסף אותו מביתו, בין אם מדובר בשיחה עם נהג הניידת בדרך לתחנת המשטרה ובין אם מדובר בשיחה עם עובר אורח כאילו "מזדמן" במסדרון תחנת המשטרה.
השיטה השנייה נשענת על הסכמת החוקר להמתין לעורך הדין, אך בדרך אגבית להמשיך ולשאול שאלות, כאילו כלליות ולא בהכרח קשורות קשר ישיר לביצוע העבירה. גם במקרה זה - דברים אשר מתועדים ונכנסים לתיק החקירה, ומהווים ראיה.
תרגילי חקירה:
תרגילי חקירה רבים הם - הקלטות, מדובבים, עוברי אורח מקריים כביכול, "שוטר רע" - "שוטר טוב", תשאולים כאילו לא רשמיים, וכהנה וכהנה - תרגילים שאדם נורמטיבי אינו רגיל ובקיא בהם ועלולים לשמש להארכת מעצר או אפילו להחלטה לפתוח בהליך פלילי ולשמש כראיה.
חשוב להבין היטב, בין אם זה בחדר החקירה מול החוקר, בין אם זה בתוך תא המעצר, רצוי ומומלץ לא לומר דבר לפני שהתייעצת עם עו"ד פלילי, לא להתרברב בכמה אתה גבר בפני חבריך לתא - יכול להיות שמדובר במדובב, הרי אינך יודע אף פעם מי מאזין.
דילמת החשוד
- החשוד נמצא בדילמות שונות - האם לספר את כל האמת, ובעצם מה משמעותה של האמת.
- האם להודות במעשים, והאם הדבר עולה לכדי עבירה.
- האם להסכים להיבדק במכונת אמת (פוליגרף), או אפילו להציע ביוזמתו בדיקה.
- האם לשתף פעולה או שמא לשמור על זכות השתיקה.
- האם לספר חלק מהסיפור ולא להשיב על שאלות שהתשובות עליהן עלולות לסבך וליצור בעיה.
- האם לספר הכל תוך "עיגול" פינות או שמא להמציא הכל מהתחלה.
- האם למסור שמות של אחרים הקשורים או לקחת הכל על עצמו.
החשוד המצוי בחקירה נמצא בהתמודדות בלתי אפשרית, הוא מצוי במעין חוסר וודאות וחוסר שליטה בכל הקשור לחקירה, הוא אינו יודע מה החוקר יודע ומה יש ברשותו של החוקר. החשוד אינו יודע דבר וחצי דבר למעט החשדות העולות כנגדו, אין החשוד יודע מה המתלונן אמר ואם מדובר בצוותא חדא, מה אמרו האחרים.
כל אלה משבשים את שיקול דעתו של החשוד, וככל שמדובר באדם נורמטיבי, שאינו מורגל בענייני מעצר וחקירה - עלולים לגרום לו נזק בלתי הפיך שהוא אינו יודע מה יהיו השלכותיו בעתיד.
כאשר נחקר טועה, יש לכך תוצאות, מהן אותן תוצאות?
יש תוצאות שאף נחקר לא רוצה להגיע אליהן:
האחת - הארכת ימי מעצר.
חשוב להבהיר, לעיתים קרובות, עדיף לשבת מספר ימים בתא המעצר, מכוון ששמרת על זכות השתיקה, על פני הסיכון שיוגש כנגדך כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים, וניהול הליך פלילי ארוך ומסוכן.
השנייה הינה מסירת גרסה אשר עלולה לסבך אותך.
מסירת גרסה שכזאת עלולה להביא את היחידה החוקרת להגיש כנגדך כתב אישום. בנוסף, מסירת גרסה כובלת אותך לגרסה מסוימת, אשר מאלצת אותו לקו הגנה מסוים, ולעיתים מוטעה.
הרי כל שינוי גרסה בעתיד עלולה להיזקף לחובתו של הנחקר, ואף לקבל משקל אפסי משייקבע כי מדובר בגרסה כבושה.
לכן, כל מערכת השיקולים, ההשלכות וקווי ההגנה האפשריים העתידיים חייבים להילקח בחשבון כבר בשלב, ראשוני, של החקירה. האדם מן הישוב אינו בקיע, אינו מיומן ואינו מסוגל בנסיבות המתוארות לשקלל ולשלוט במהלך החקירה, ומשכך נחוץ לו עורך דין מיומן, המתמחה בפלילים, וככל שניתן עוד טרם התייצבותו לחקירה הראשונה.
לסיכום, התמודדות עם חקירה משטרתית היא מלאכת מחשבת – שיש להיערך לה נכון.
זומנתם לחקירה, עוכבתם בתחנת המשטרה
צו קשר עם עו"ד פלילי מנוסה.
שמואל צרפתי, משרד עורכי דין
נייד: 050-838-8833
זמינות 24/7